יום חמישי, 27 ביוני 2013

פרוטוקול ישיבת מנהלת הארזים 19.6.2013

פרוטוקול ישיבת מנהלת הארזים 19.6.2013
נוכחים: יוסי תורג'מן, דודו טוויטו, חיים רוטנברג, דניאל שוקרון, אביגיל ון קרפלד, ניר חסון
1.      שוקרון נתן מספר עדכונים :
·         השבוע אמורה הייתה להתקיים ישיבה בועדה הבינמשרדית בנודע לפרוייקט. מדובר בישיבת מיון שני לקראת קבלת אישור ממשלתי כתוכנית התחדשות עירונית. אך ברגע האחרון נדחתה הישיבה. ממה שהובהר לנו הסיבה לדחיה פרוצדוראלית. הישיבה נקבעה לאמצע יולי.
·         הרשות לפיתוח ירושלים, שכזכור הודיעה לנו על נכונות לממן את שלב התכנון, לאחר קבלת אישור הועדה הבינמשרדית התקדמה במספר כיוונים בנוגע לפרוייקט הארזים: התקבלה חוות דעת משפטית בנוגע למימון, החלו דיונים מול חברת הגיחון בנוגע לצרכי מערכות הביוב והמים בפרוייקט, הנושא נידון גם בועדה המייעצת לראש העיר ונפתחה הרשאה תקציבית למימון שלב התכנון.
·         האדריכל קרלוס פרוס הסכים להמשיך בהכנות לקראת גיבוש התוכנית המפורטת, ללא קשר להתקדמות בועדה הבינמשרדית.
2.      נערך דיון בסוגיית החתימות על הטופס של משרד השיכון והקשר עם הדיירים. בזכות מאמציו הראויים לכל שבח של עדו רעם הצלחנו להגיע ל-82 אחוז מהדיירים שחתמו על הטופס. מהניסיון המצטבר עולה שישנם מעט מאוד אנשים שהביעו התנגדות מפורשת לתוכנית, שאר האנשים לא חתמו מפני שלא נחשפו לתוכנית או בשל בעיות אחרות (בעלי בתים בחו"ל, קשישים, בתים שהועברו בירושה ועוד). הוחלט שבשבועות הקרובים יעשה מאמץ להחתים את הדיירים הנותרים ולמפות את מי שמסרב לחתום.
3.      נערך דיון נוסף בנושא מיסוד המנהלת. דניאל שוקרון הציג מסמך שחיבר היועץ המשפטי. על פי המסמך תתארגן המנהלת באמצעות רשם הבתים המשותפים ולאחר שכל בניין יבחר בנציגיו. חלק מהנוכחים הביעו חשש מפני האחריות המשפטית שתוטל על חברי המנהלת. על פי היועץ המשפטי, "אין מדובר בחשיפה גדולה מזו של ועד בית שמנהל את חדר המדרגות והגינה". הוסכם שהמסמך יועבר לעיון חברי המנהלת ויובא לאישור בפגישה הבאה.

רשם: ניר חסון


יום שישי, 7 ביוני 2013

הסבר מרתק לדרך בה ניתן יהיה לפתור את בעיית חלוקת הדירות החדשות

אני יודע שיש כאלו שמודאגים מהיום בו נצטרך לחלק בינינו את הדירות החדשות. החשש הוא מריבים וויכוחים בינינו לבין היזם ובינינו לבין עצמנו. אז בעניין זה אני רוצה לעדכן בשני דברים. ראשית להזכיר שבהסכם העקרונות של המנהלת נכתב מפורשות: "המנהלת מדגישה כי הקריטריונים והפרמטרים שיוצגו ויוצעו לבעלי הנכסים יהיו על בסיס שוויוני, ואין ולא תהיה כל העדפה אישית או מתן יתר למי מהחברים שלא על בסיס הקריטריונים והפרמטרים שייקבעו מראש".
שנית, בבדיקה שערך אחד מבעלי העניין בפרויקט מסתבר שכל מה שצריך כדי לפתור את הבעיה הזו היא לשאול את בעלי הדירות. את הדברים הבאים כתב לי אותו אדם שבחן את הנושא וכפי שתראו בצורה מאוד מקצועית:

 "אנסה להלן להבהיר את הבעיה (והצעת פתרון) של איך מחלקים את הדירות לבעלים בצורה הוגנת. זהו חלק מהתיאוריה של "חלוקה הוגנת"  שיש בו הרבה ידע בספרות וניסיון רב בפרקטיקה- לא רק המשפטית אני סבור שהשאלה חשובה מאוד בפרויקט הארזים כי היא עשויה להרוג את הפרויקט בגלל חילוקי דעות על חלוקת עור הפיל לפני שניצוד.
הייתי מעורב בזמנו בהקצאת 80 מגרשים ל-80 משתכנים בסבב הראשון של יישוב גוש שגב בגליל . השיטה שהייתה נהוגה אז הייתה זו של האבות מייסדים שלפיה רושמים את שמות כל המשתכנים על פתקים ששמים בכובע אחד ואת מספרי כל המגרשים המיועדים לחלוקה - שאותם שמים בכובע שני ואז בטכס חגיגי בנוכחות כל המשתכנים שולפים פתק אחד מכל כובע וכך נקבע המשתכן והמגרש שלו. אז חוזרים על התהליך שוב ושוב עד שכל אחד קבל מגרש. זו שיטה הוגנת ללא ספק אלא שהיא מותירה את מרבית המשתתפים מאוד לא מרוצים מאחר וכל אחד קבל את המגרש שנמצא אצלו בערך בהעדפה ה-40 שלו (בהנחה של 80 משתכנים) כאשר היה מעדיף לקבל את העדפתו הראשונה או השנייה.
לפיכך בגוש שגב נתבקש כל משתכן למסור את רשימת העדפותיו ולפיה חולקו המגרשים תוך מגמה להביא למכסימום את שביעות הרצון הסכומית של כולם יש לכך הגדרות חדות.

אני מציע לאור זאת שנעשה גם אנו כך. לשם מתן "בשר" להצעתי אסביר מה צפוי לקרות באם כל אחד מאתנו ייתן 3 העדפותיו הראשונות לדירות לאחר שיראה את התכנון המפורט של היזם. אפשר להסכים על השיטה גם לפני שיש תכנון כזה.

בהנחה (לא נכונה) שכל הדירות שייבנו יהיו זהות בשטחן וייבדלו אחת מהשנייה במיקומן האופקי והאנכי בלבד. בהנחה שאנחנו 152 בעלי דירות ושייחס ההגדלה . יהיה 3.3 דהיינו ייבנו 501 דירות . בהנחה שלכל אחד מאתנו זכות בחירה שווה אפשר אז להראות שצפוי לקרות בערך כך באם כל אחד יגיש את רשימת 3 העדפותיו לדירות : העדפה ראשונה , שנייה ושלישית

שלוש מאות שבעים ושלוש (373) דירות לא ייבחרו על ידי אף אחד בהעדפה כלשהי ויישארו ליזם ולסבב שני שלנו

מאה ושבע דירות (107) ייבחרו ע"י אחד בדיוק מאתנו בהעדפה ראשונה ויקבלו את
   בחירתם דהיינו למעלה משני שליש מאתנו יהיו מאוד מרוצים.

שמונה עשרה (18) דירות ייבחרו ע"י בדיוק שניים מאתנו בהעדפה ראשונה ויידרש סבב בחירה שני בכדי להקצות דירות ל-36 האנשים המעורבים.

שלוש (3) דירות ייבחרו ע"י בדיוק שלושה מאתנו בהעדפה ראשונה ויידרש סבב שני גם להם.

שום דירה לא תיבחר 4 או יותר פעמים בהעדפה ראשונה


אינני ממשיך בתאור הסבב השני כי יש מספר אלטרנטיבות אציין רק שהבעיה שלנו תדרוש מערכת הקצאה הרבה יותר מורכבת מאחר שההנחות שעשיתי אינן תופסות. אני מרשה לעצמי לציין כי לכל דירה במתחם הנוכחי יש רשומת מחוג בדמות יחס הרכוש המשותף הצמוד אליה וזהו הפרמטר שצריך להיות אבן הפינה בשיטת ההקצאה שנאמץ. אני יודע היטב שיש כאלה שלא יקבלו זאת אלא שיתקשו להציע הצעה אחרת".


יום שבת, 1 ביוני 2013

ישיבת מנהלת הארזים – 29.5.13 בשעה 21:00


נוכחים: יוסי תורג'מן, דודו טויטו, דני שוקרון, חיים רוטנברג, עידו רעם, ניר חסון, ינון ולר, ארול ורחל פקר, חיה גרביץ, ישראל גנץ, ורד אגמון, אביגיל ון-קרפלד, איתמר אלבז.

          1.  דני מעדכן על המשך הדיונים ברשויות בנוגע לפרוייקט.

א.      נערכה ישיבה בראשות מהנדס העיר, האדריכל שלמה אשכול והממונה על המחוז ויו"ר הועדה המחוזית, האדריכלית דלית זילבר. בפרוטוקול הדיון נכתב כי הפרוייקט "נראה ראוי ומתאים במרחב העירוני הסובב והן בנפחי הבינוי ומתכננת המחוז תומכת בקידום התוכנית על פי העקרונות המוצעים".
בהמשך הדיון נדרשים המתכננים לבחון מספר נושאים, כגון היבטים חברתיים ותחבורתיים.
דני: "זה המשך התהליך שאנחנו מזהים מתחילת הדרך שהתוכנית עוברת חלק ללא אמירה עקרונית שיש כאן בעיות. זה קשור לשני דברים – לעובדה שהתארגנו ולעבודה המצויינת של האדריכל קרלוס פרוס והשמאי".

ב.      נערכה ישיבה בה השתתפו עמית פוני מהרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י) והממונה על פרויקטים של פינוי – בינוי במשרד השיכון אשר ביקשה לבחון את האפשרות להגדיל את מספר הדירות מ-401 ל-420-430. משרד השיכון ששם את הכסף הוא בעל אינטרס להגדלת מספר יחידות הדיור. לרשות המקומית, יש תפיסה אורבנית כוללת והיא רוצה לרוב תוכנית עם נפחי בינוי צנועים יותר.

ג.       ב-15 ביוני תועלה התוכנית למיון שני במשרד השיכון.

לקראת המיון הוכנו מסמכים רבים כולל חוות דעת של יועץ תנועה ונספח איכות סביבה. 

2. התפתחות חשובה: קיבלנו הבטחה בעל פה, שעדיין לא מגובה בכתב שאם נעבור את המיון השני, משרד הבינוי והישכון יעמיד לרשותנו את התקציב למימון הגשת התוכניות. אופן המימון יכול להיות דרך העירייה או דרך הרשות לפיתוח ירושלים. לדבר הזה יש משמעות רבה בסוגייה עליה דנו ארוכות בשבוע שעבר – מועד ההיתקשרות עם היזם.

ינון: זה חוסך את ההתלבטות של הישיבה הקודמת.

דני: אנחנו נכנסים לשלבי תכנון מפורטים, הרבה יועצים מסוגים שונים שמי שאמור לנצח עליהם זה האדריכל. זה עלויות של הרבה מאוד כסף. 1.5 – 2 מיליון. תכנון לביצוע עוד כמה מיליונים. התלבטנו כאן האם זה השלב הנכון להתקשר עם יזם כזה או אחר שיהיה מוכן לממן את התכנון. לחילופין עלתה עוד הצעה לבדוק אם משרד האדריכלים מוכן לקחת איתו תמורת נוסחה של תגמול עתידי. במהלך הזה ההתלבטות הזו הוסרה או מתגמדת מאוד. כי אם המדינה שמה את התקציב או לפחות את החלק הארי. נוכל לנהל בנחת את כל התהליך לבחירת חברה מבצעת או חברה יזמית. להגדיר פרמרים. זה נותן לנו את האוויר.
אבל הייתי אומר יותר מזה , אחד הדברים ששמנו לעצמנו להוביל את התהליך הזה היה חשוב שננסה כמה שניתן להשאיר את תהליך התכנון כמה שיותר בידיים שלנו או לפחות עם מעורבות משמעותית. נכון לרגע זה האנשים של התכנון הם אנשים שאנחנו הבאנו. יש הסכמה ש להעירייה שאותו צוות הוא זה שימשיך.

דודו : אבל מי ינהל את הכסף הזה?
דני:  מי שינהל את הכסף זה הרל"י, הרשות לפיתוח ירושלים.

איתמר:  האם זה יגזול מאיתנו את השיניים למו"מ בעתיד?
דני : לא. הדבר הובהר שבקטע של המו"מ הרל"י כבר לא תהיה בתוך התמונה. יכול להיות שהם ילוו.

חסון: ברור שבכל מקרה תהליך בחירת היזם והיקשרות איתו הוא תהליך ארוך שכולל – קביעת קריטריונים, איתור יזמים, קבלת הצעות, מיון ההצעות, מו"מ וחתימה. החתימה יכולה להיעשות, כמובן, רק אחרי שהמנהלת תהפוך לגוף משפטי שמסוגל לחתום מול יזם. כל זה יכול לארוך חודשים ארוכים שללא תקציב ממשלתי יביאו לעיכוב רב בקידום התוכנית. במקרה שהאדריכל מסכים (וכך נראה) להמשיך באופן רציף בעבודתו בתמורה להבטחה בכתב למימון ממשרד השיכון (גם ללא המימון בפועל, שכרוך בהליך בירוקרטי מסוים), אז ברור שאנחנו חוסכים כך זמן יקר. את הזמן הזה יש לנצל להתקדמות בתהליך איתור ומיון החברות היזמיות כך שבעוד שנה נגיע למצב שביד אחת יש לנו תוכניות מפורטות וביד השנייה יש לנו יזם.

ארול: אם כל בעלי הבתים היו שמים כל אחד 20,000 שקל היה הרבה יותר טוב. המצב הכי נכון הוא שהיזם יהיה בפרויקט כמה שיותר מאוחר ואם מישהו נותן כסף ניקח אותו.

דני: ככל שנבוא לחברות עם המוצר המוגמר זה טוב יותר, כך הן מקבלות ודאות.

החלטה סופית תתקבל לאחר המיון השני.


                    3. הסדרת התקשרות עם בעלי המקצוע

דודו העלה את נושא הסדרת התקשרות עם בעלי המקצוע: יש הרבה מה להסדיר. אני רוצה שניישר קו עם כל בעלי המקצוע. שיסכמו את שעות משרד שעשו לפרויקט. כדי שיגידו אח"כ מה הם עשו. שיוציאו לנו מסמך, שישמר אצלנו ואצלם.
דני: אין לי בעיה שיעשו דוח חיתוך מצב. אני חושב שזה ראוי שזה יהיה מגובה בהתארגנות פורמלית.
ארול: אני באותו מקצוע, הרבה אדריכלים עושים את זה . אתה עובד, יוצא פרויקט טוב לא יצא גם כן טוב. הם עד עכשיו לא ביקשו שום דבר.
אביגיל: זה דווקא יכול ליצור מצב שבו אנחנו מתחייבים לשלם להם בעתיד.
דני: אני מציע הצעת ביניים, אולי משפטית זה יוצר איזו זיקה. חייבים שתהיה לנו גם הכרת הטוב. תתעדו את השלבים. אל תגישו את זה למנהלת. תתעדו את השלבים.
דני יבקש מהאדריכל והיועצים השונים לסכם ולתעד את העבודה שהושקעה בפרויקט עד כה.

4. נושא ההתגבשות המשפטית.

דני: "אנחנו חייבים להתכנס למסגרת פורמלית. היועץ המשפטי הציע להיכנס תחת תקנון ועדי הבתים המשותפים. צריך להבהיר לקהילה מה אנחנו הולכים לעשות. צריך שיהיה ברור שלמנהלת הזו יהיו סמכויות ויהיו תפקידים.
אביגיל: לישות הזו יש אחריות. האחריות היא אחריות אישית על כך אחד שהוא חבר וזו אחריות כבירה.
עלו שאלות האם ההתארגנות תהיה על בסיס כל כניסה או כל בניין ומה עושים עם בעלי בתים שלא נמצאים בארץ.
סוכם שיש להעלות את השאלות מול היועץ המשפטי.
דני יעביר מסמכים שכבר הוכנו על ידי העו"ד שמסדירים את הנושא, בישיבה הבאה ידונו המסמכים.
ברור שכיום זו אחת המטרות הדחופות ביותר של המנהלת.
      
     5. ההחתמות על הטפסים של משרד השיכון

בשבועות האחרונים הקדיש עדו רעם מאמצים גדולים מאוד לקידום ההחתמות והמנהלת מודה לו על כך.
עדו הציג את נתוני ההחתמות. בסך הכל ישנם כ-105 חותמים מתוך 154 דירות, שהם כ-70 אחוזים. ישנם עוד מספר טפסים שנאספו בידי נציגי הכניסות ולא הועברו עדיין לידי עדו.
החוסרים העיקריים הם בבניין 8 – 9 חתומים מתוך 31. אך כמעט בכל כניסה עדיין יש אנשים שלא חתמו.
עדו הסביר על הקשיים באיסוף החתימות – בין היתר אנשים שנפטרו והדירה עברה לידי מספר יורשים, אנשים שנמצאים בחו"ל, דירות שמנוהלות בידי עורכי דין ועוד.
     עדו: "אני חושב שמחובתנו להגיע לכל אחד מ-154 הדיירים. לכל דייר יש זכות לדעת מה קורה בנכס שלו." סוכם שנציגי הכניסות יעשו מאמצים להמשיך ולהחתים את האנשים. תעשה פנייה נוספת גם למי שסירב לחתום מסיבה כלשהי. עם זאת יש לציין שעד היום לא נמסר על התנגדות עקרונית לתוכנית. 

      6. הישיבה הבאה תיערך ביום רביעי ה-12.6 בשעה 21:00 בבית הכנסת ברחוב התומר
סוכם שהחל מהפגישה הבאה ידאגו החברים להבאת כיבוד קל.


רשם: ניר חסון